עוֹנַת מַעֲבָר
דְּבַר מָה כִּמְעַט מַתְחִיל
דְּבַר מָה כִּמְעַט נִשְׁבַּר
מִתְנַדְנֵד בְּחֹזֶק רוּחַ
צוֹפִים רְגִיעָה מָחָר.
עוֹנַת מַעֲבָר
עֵינֶיךָ צְרוּבוֹת שֶׁמֶשׁ
תַּלְתַּלֶּיךָ לַחִים מִמָּטָר
תּוֹהֶה: הַאִם זוֹ עֲלִיָּה
אוֹ מוֹרַד הָהָר.
הַמָּחָר – זַר
הַיּוֹם – מוּזָר.
רַחַשׁ צְמִיחָה- אָפֹר וְיָרֹק,
רֹאשְׁךָ מְסֻחְרָר, הָאֹפֶק רָחוֹק
דְּרָכִים מִצְטַלְּבוֹת
נְשִׁימוֹת אֶבֶן כְּבֵדוֹת…
זֶה הַבֹּקֶר קוֹרֵא לְךָ לָקוּם
לֶאֱהֹב אֶת קַרְנָיו
לְקַבֵּל רוּחַ קַר
וְלִבְחֹר לְךָ הַר.
(מתוך: שבילים, גיליון 10 – זמן)
