ליליה / יחזקאל נפשי

גְּבוֹהָה וְיָפָה לִילִיָה,

כְּמוֹ עֶרֶב  נִמְעַד,

כְּמוֹ שְׁבִילִים מְצֹעָפִים.

הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב אֶת

שְׁמֵךְ בַּחֲצֵרוֹת לִילִיָה,

לְלַקֵּט לָךְ אֶת הַשַּׁחַר הַנּוּגֶה

וּפִרְחֵי הַעֶרֶב.

אֲבָל (לִילִיָה) מָה אֶעֱשֶׂה

וַאֲנִי אָדָם קָטָן, יְלוּד אִשָּׁה,

הַשָּׁב לַקִּבּוּץ מִדֵּי עֶרֶב

וְהַמַּאֲכֶלֶת עַל צַוָּארַי.

(מתוך:  שבילים, גיליון 13, עמ' 16)