לזמן תפיסות שונות וניסיונות הגדרה אינספור בדורות השונים ובתרבויות השונות. חברות מסורתיות וחקלאיות מתייחסות לזמן כמחזור: עונות השנה, הקובעות את זמני הגידולים וסדרי העבודה התקופתיים, מחזור יום ולילה הקובע את העבודה היומית. מושגי הזמן הקובעים תואמים את המחזוריות בטבע: זריחה, בוקר, צהריים, שקי
התפיסה המודרנית של הזמן רואה בו נכס חומרי, משאב שיש לנצל עד תומו. החברה המערבית מקדשת את המהירות, ההחלטיות, היעילות והתכליתיות ומחנכת ל – "Time is money", ולכן כל דקה חשובה, ומגיל צעיר מעורב בחינוכנו גורם מלחיץ בדרישה המתמדת לעשייה ולהספק. האינדיבידואליזם האגוצנטרי של קהלת ושאיפתו להסתמך על חכמתו ועל ניסיונו האישי בלבד, הביאו אותו אל הציניות ואלהספקנות: האדם בודד בעולם, חי את ההווה בלבד, ו"החיים הם הבל" היא המסקנה הפסימית המתבקשת של ספר קוהלת.
בגיליון העשירי של "שבילים" מגוון של התייחסויות אינדיבידואליות לזמן, רובם מנקודת מבט אופטימית הרחוקה מהפסימיזם של ספר קהלת.
ד"ר רחלי אברהם-איתן
