אַלְמוֹן הוֹדִי נִכְרָךְ עַל קִיר מִרְפֶּסֶת,
גּוֹנֵב מֵהַיָּרֹק אֶת כָּל מָה שֶׁעָלֶה
חוֹלֵם לִהְיוֹת.
עִם שֵׁם כָּזֶה, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ,
יָכֹלְתָּ לְהַגִּיד שֶׁאַתָּה
הַנַּהָג שֶׁל מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה, שַׂחְקַן קְרִיקֶט
אוֹ חַדְרָן רָאשִׁי בִּסְוִיטָה הַצּוֹפָה לַיָּם בְּקוֹמָה
עֶלְיוֹנָה שֶׁל אֵיזֶה אִינְטֶרְקוֹנְטִינֶנְטַל.
וְהוּא מוֹשִׁיט עָנָף, מַרְכִּין גִּבְעוֹל וּמַפִּיל פֶּרַח
עַל הַשֻּׁלְחָן בּוֹ חֲרוּתִים אֲפִיקֵי נְהָרוֹת לְטִפּוֹת
הַנִּשְׁפָּכוֹת מִקָּפֶה הַבֹּקֶר.
(מתוך: שבילים, גיליון 3)
