עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֶלִיס כְּבָר בָּגְרָה, מֻתָּר לְגַלּוֹת:
אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת הִיא מָקוֹם עִם הַבְטָחוֹת שֶׁלֹּא מִתְקַיְּמוֹת.
אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת הִיא חֹרֶשׁ,
עִם וְרָדִים קוֹצָנִיִּים מְאֹד.
נָשִׁים מְנֻסּוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת בָּהּ עוֹטוֹת שִׁרְיוֹן מָגֵן וּצְחוֹק.
הֵן לוֹקְחוֹת חוּט אֲרִיאַדְנָה. אֵין סִכּוּי שֶׁיֹּאבְדוּ רָחוֹק.
שׁוּם חָתוּל חַיְכָן וּמְפַתֶּה לֹא יַטְבִּיעַ אוֹתָן עָמֹק.
אֲבָל אֶלִיס לֹא יָדְעָה שֶׁעָצְמָה הִיא לֹא בִּשְׁבִיל חֲתוּלִים,
שֶׁהֵם בּוֹרְחִים, חוֹזְרִים וְשׁוּב נֶעֱלָמִים.
הִיא פָּשׁוּט קָפְצָה רֹאשׁ פְּנִימָה, בְּלִי הִסּוּס וּבְלִי אַשְׁמָה.
הִיא לֹא הָיְתָה קוֹפֶצֶת לוּ חָשְׁבָה שֶׁהִיא תִּטְבַּע.
עַכְשָׁו הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזָרָה.
וּכְשֶׁהִיא מְטַפֶּסֶת סוֹף סוֹף הַחוּצָה, אֶל עוֹלָם שֶׁהִשְׁתַּנָּה,
אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת שׁוּב מְנַצְנֶצֶת, קוֹרֵאת לָהּ לִטְבֹּעַ חֲזָרָה.
עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֶלִיס כְּבָר גְּדוֹלָה, מִישֶׁהוּ צָרִיךְ סוֹף סוֹף לְסַפֵּר:
הַדֶּלֶת לְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת נִטְרְקָה,
וְלֹא תִּפָּתַח יוֹתֵר.
(מתוך: שבילים, גיליון 5)
