Uncategorized

מַה כְּבָר יְכוׄלָה

לַעֲשׂוׄת סְנוּנִית אַחַת

בִּכְנַפַיִם שְׁמוּטוׄת

חוּץ מִלְּצַפְצֵף

שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ

בְּשׂוׄרָה בַּמַּקּוׄר

בְּכֵנוּת

אֵין הַרְבֶּה סִכּוּי לְהַבִיא

אָבִיב עַכְשָיו.

 

"באחד משיריה כותבת אביבית לוי: 'מחשבותייך נוקבות בי כמו / שתיקת אקדח שלוף'. הרווח הזה שבין השתיקה ובין האלימות שיש במילה 'אקדח' יוצר שדה מגנטי שבו בולט השריר השירי הייחודי של המשוררת, שבשירתה מעתיקה רגעים מחייה ומעצימה אותם. הכל חשוף, הכל נעלם, ויש גם הומור. משיר לשיר נרקם לנגד עיני הקורא כתב-יד שאי-אפשר לטעות במקוריותו."

מתוך נימוקי הענקת ציון לשבח בתחרות עידוד היצירה בין מדענים 2019

ועדת השיפוט: בני גיגר, רפי וייכרט, אגי משעול, רוני סומק, אירית סלע, חנה ריינשרייבר

 

 

אביבית לוי היא משוררת, מלחינה, ופרופסור למדעי-המחשב. הוציאה את האלבום "מילים שקופות" הכולל לחנים שלה לשיריה. יוצרת המופע המוסיקלי "רוק בעזרת נשים" עמו הופיעה ברחבי הארץ. חברת אגודת הסופרים העברים ואקו"ם. שיריה התפרסמו בבמות שונות. ספריה הקודמים: "זכות השתיקה" (עקד, 2002), "קולות מן התיבה" (עקד, 2006), "פנים באבן" (ספרי עתון 77, 2013), והמונוגרפיה "הולך תמים" (יד מהר"י, 2003) – על מורשתו, חייו ופועלו של סבה, הרב יוסף קאפח.

על הספר, פרופ' ניצה בן–דב:

 

השיר הפותח את הספר, דעסא–קרקוביאק ומחול הקורונה, "קורונה ב'מלכות' ו'בינה'" והמוטו מדברי אלברט איינשטיין שהוצב בראשו – "כולנו מחוללים לצלילי מנגינה מסתורית מנוגנת על-ידי חלילן בלתי נראה" – כמו גם תיאור מעשיו של החלילן הקטלני הפועל במסתרים (מְכַרְסֵם בְּכָל אוֹצָר, עָלוּם וְנֶעֱלָם / מִתְרַבֶּה מְהֵרָה מִן הַסַּרְטָן / מְהָרֵס הַס כָּל שֶׁבָּנָה אָדָם), שגורם לנו, בני אנוש, להתרוצץ באי ודאות – מכנס אל תוכו את כל מה שנאמר עד כה על הפואטיקה והתמטיקה של הקובץ כולו: המבט החודרני, הממושך והבלתי מתפשר של הדוברת השירית אל צפונות הקיום, התנועתיות שהיא ספק מחול ספק רעידת אדמה, ההעזה לשיר את האקטואליה, והיכולת למתוח גזירה שווה לכל באי עולם, גם דעסא (ריקוד תימני כסימבול לעולם המזרח האוניברסלי) וגם קרקוביאק (ריקוד פולני כסימבול לעולם המערבי האוניברסלי).

"מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את העולם והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה של המשוררת, רחלי אברהם-איתן, למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת להם מבע שירי אישי מרגש."

שירה שבה התנסויותיה היומיומיות של המשוררת מתערבבות עם מחשבות מטאפיזיות והופכות למכלול אחד. כך בשיר הנקרא "רחל האם – רגע מכונן". הקשר של המשוררת לרחל האם הוא כמובן דרך השם, שהרי שמו של אדם גורם, אבל גם דרך החיים והמוות.

רחל האם מתה בדרך אפרתה ויעקב מאן להתנחם, "לְרָחֵלִי נֵצֶר לָאֵם / שִׂחֵק מַזָּל, / 75 מְנוֹת דָּם / הֵשִׁיבוּ נֶפֶשׁ / לְעֹרֶק עוֹלָם".

היא אתנו וגם שירתה.

 

על המשוררת ד"ר יאיר קורן מימון:

 

"ד"ר רחלי אברהם-איתן היא אחת המשוררות החשובות שפועלות כיום בנוף השירה העברית והישראלית. רחלי שהחלה את כתיבתה הספרותית עם צאת ספרה הראשון "בוקר ירוק" ב-1997 בהוצאת ספריית פועלים בעריכתו של המשורר נתן יונתן הוכתרה כבר אז על ידו בתואר- "משוררת", ואכן הספר זכה בפרס שר החינוך לספרי ביכורים, בפרס אדלר ובפרסים אחרים.

מאז ממשיכה רחלי לכתוב ולהוציא לאור ספרי שירה, שאף הם זכו להערכה ולהוקרה וכן בפרסים.

כתיבתה הלירית של רחלי מחוברת לסובב אותה במעגלי משפחה, חברה ולאום. ובלשונה של פרופ'

ניצה בן-דב: "מאורעות לאומיים, אסונות ושברונים שפקדו לאחרונה את הארץ והמדינה נמהלים עם חוויותיה האינטימיים ביותר והופכים בנפשה למקשה אחת. את כל אלה היא מכילה בתוכה ונותנת

להם מבע שירי אישי מרגש."

שיריה של רחלי נוגעים ללב ומרגשים, אלה שירים שיש בהם כאב, אובדן ומוות לצד חיים ושמחה,

חירות ואהבה. השירים מעמידים עולם שמשיבים את הראייה הנכונה והאופטימית לחיים, יוצרים כוח ומעניקים עוצמה. שירתה של רחלי קשובה לטבע, לאדם ולזולת ומבקשת להשיב להם את הקשר

ההרמוני שהופר.

לרחלי יש את הכישרון המיוחד ליטול את היומיומי והפרוזאי ולהפוך אותו להתרחשות מפעימה ורבת עוצמה בממלכת הרגש והדמיון. רבים משיריה בעלי ניחוח מיסטי שמעוררים התרוממות רוח ומשיבים את האמונה ביכולת לשנות. שירים שמעודדים להוסיף ולעשות מעשים טובים.
אני נוהג מדי פעם להפנות חברים לשיריה לא רק כמחווה להערכתי ואהבתי אליהם, אלא גם מתוך אמונה אמתית שהשירים עשויים לשנות את חייהם."

 

 

ד"ר רחלי אברהם–איתן

נתן יונתן שראה את שיריה היפים והבשלים הראשונים של רחלי א.איתן המליץ להוציאם בספר. ספר הבכורים "בוקר ירוק" עתיר הפרסים יצא בעריכתו בספריית פועלים.

סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני במחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן, קיבלה את פרס המחלקה ע"ש ישראל אפרת על עבודת הדוקטורט. עסקה בחינוך ובהוראה. ממשיכה במחקר הספרות העברית, משוררת-אורחת במוסדות חינוך ותרבות ומנחה סדנאות כתיבה. ייסדה את כתב העת לספרות ולאמנות – "שבילים" ועורכת כתב העת.

פרסמה שלושה–עשר ספרים: שני ספרי מחקר, ספר ילדים וועשרה ספרי שירה, שזיכו אותה בפרסים: פרס שר החינוך לספרי ביכורים, פרס אדלר; פרס ישראל אפרת מאוניברסיטת בר-אילן, תעודות כבוד ודוקטורט של כבוד מהאקדמיה הבינלאומית לאומנות והקונגרס העולמי לשירה, כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ז 2017 ותעודת הוקרה על היותה מתנדבת מצטיינת בעיר מודיעין מראש העיר מודיעין וראש מטה מרכז השלטון המקומי, מר חיים ביבס.

שיריה תורגמו לסינית, לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לצרפתית, לערבית, לתורכית, לרומנית, לטאמילית, להינדית ולמונגולית ופורסמו בכתבי עת בינלאומיים.

ספר השירה באנגלית:

Tomorrow The Tangles Will Unravel, מאי 2018 הפך לרב מכר באמאזון.

 

rachelly.a.eitan@gmail.com

 

 

 

(בטאון, 2019) הוא ספר הבכורים של מיכאל זץ שנולד ברוסיה והיגר עם משפחתו לישראל. העברית, לפי ספר השירים שלפנינו, משקפת את יכולתו ליצור ולצייר במלים את הגיגי לבו כמשורר שזוהי לו שפת אם. אך לא כך הדבר. שפת האם שלו היא רוסית. מיכאל זץ מעלה בשיר הספר התמציתיים "סיפור חובק עולם, הגיגים ומחשבות, עולם שלם של מציאות או דמיון, רוחניות, סאטירה, משל, מסרים, אקטואליזציה  ועוד. לפעמים השירים מורכבים, כתובים בשפת עבר, רבים בדימויים…" (זהבה חן טוריאל). קל להזדהות עם שיריו האותנטיים המספרים סיפור משפחתי וחברתי הנוגע ברבים מאתנו.  איור הכריכה: יעקב גוטרמן. מיכאל זץ, יליד 1983, נשוי ואבא לשלושה, עו"ד בוגר תואר שני במשפטים, עוסק בניהול וחינוך.

על דעת המקום והזמן מאת בינה ברזל, הקיבוץ המאוחד 2018.

דברי הפתיחה של הספר על דעת המקום והזמן הם למעשה, שיר ארס-פואטי פרוזאי, לעילא ולעילא."
"לפעמים את חושבת ששום דבר לא ייבצר ממך. שהנה, ברגע הבא תזרום מפיך שפה חדשה, שפת כוכבים ותנינים, אולי שפת ידידים ומדורות. גם זו שירה, ואז את מהרהרת באפשרות לפרסם ספר שירים. מתרפקת על חסד המלים ואדישות הזמן."
שירי הטבע הם מהיפים בשירי הספר. הקול הלירי בהם צרוף והחוויה של המפגש עם הנופים שנטבעו בזכרונה מחלחל לקורא שמצייר במכחול דמיוני את התיאורים היפים.
שירי הזמן עתירים בתובנות וצבועים בקול האישי העמוק של המשוררת. יש ביניהם שירים מפתיעים באמירותיהם, כגון: "אין לי שם וגם הסיסמה נשכחה". הקורא נסחף ביפי המבע של מרבית שירי הספר כחבל ההולך אחר הדלי.

בינה ברזל, עיתונאית ומשוררת ילידת העיר תל אביב. רעיתו של חוקר הספרות פרופסור הלל ברזל, חבר מועצת מערכת "שבילים" במהלך שנות עבודתה, בינה עבדה ככתבת צבאית ב"במחנה נחל", ככתבת לענייני העיר תל אביב בעיתונים "הדור", "הבוקר" וככתבת פוליטית בעיתון "ידיעות אחרונות". שיריה התפרסמו בבטאונים ספרותיים:  "שבילים", "פסיפס", "מאזנים", "טרקלין" ו"המסדרון".

 

Tomorrow the Tangles will Unravel/ Chelly Abraham-Eitan

 

Bio

Rachelly (Chelly) Abraham-Eitan has published nine books of poetry and two literary research studies. She holds a PhD from Bar-Ilan University as well as several honorary certificates and honorary doctorates from the International Academy of Art and the World Congress of Poetry.

Her writings have been published in many literary magazines, translated into numerous languages, and won prestigious prizes. She has been awarded 2nd place at the 2016 36th World Congress of Poets and the Prime Minister’s 2017 Award for Poetry. Since 2008 she has edited and produced the literary magazine, Shvilim.

Rachelly was born in Amqa, a village in northern Israel, to a large family (14 brothers and sisters, 5 of whom are blind). She has written poems ever since she was a small child. Traumatic experiences strengthened her attraction to poetry and made it an essential survival mechanism for the rest of her life. She sees her poems as a significant way to create connections between herself and her readers, reviewers, students, kinsmen, and friends.

AMAZON

Heartrending family and social experiences transformed into beautiful, captivating poetry.

The poems in this book explore the themes of love and its complexity, marital upheaval, separation and loss, and the author’s large family (13 brothers and sisters, 5 of whom are blind; a brother killed upon completion of military service; a sister who died of cancer). They are the deciphering code for the sensitive reader of an encrypted autobiography, written in the face of so much hardship, and no doubt because of it

Despite the sadness and angst, they bring light and delight to the heart of the reader.

The optimistic title chosen for the book, Tomorrow the Tangles will Unravel (a quote from the last line of the poem, "Healing”( Recovery) reflects the hopeful tone of the poems, despite all of the difficulties and evils depicted in them. It alludes to the insights and paths of light that conquer the heart of the reader.

Scroll up now to get your copy of Tomorrow the Tangles will Unravel!

REAR COVER

The poems in this book explore the themes of love and its complexity, marital upheaval, separation and loss, and the author’s large family (13 brothers and sisters, 5 of whom are blind; a brother killed upon completion of military service; a sister who died of cancer). They are the deciphering code for the sensitive reader of an encrypted autobiography, written in the face of so much hardship, and no doubt because of it

The optimistic title chosen for the book, Tomorrow the Tangles will Unravel (a quote from the last line of the poem, "Healing" ”( Recovery)) reflects the hopeful tone of the poems, despite all of the difficulties and evils depicted in them. It alludes to the insights and paths of light that conquer the heart of the reader.

Rachelly (Chelly) Abraham-Eitan has published nine books of poetry and two literary research studies and has won prestigious prizes. She sees her poems as a significant way to create connections between herself and her readers, reviewers, students, kinsmen, and friends.

Descriptions

900 characters

The poems in this book explore the themes of love and its complexity, marital upheaval, separation and loss, and the author’s large family (14 brothers and sisters, 5 of whom are blind; a brother killed upon completion of military service; a sister who died of cancer). They are the deciphering code for the sensitive reader of an encrypted autobiography, written in the face of so much hardship, and no doubt because of it:

“In my heart the hole is eternal

It’s been there forever.

As a child my hollow soul

Widened to a deep hole

Filled with layers of soot and the sands

Of time.”

The optimistic title chosen for the book, Tomorrow the Tangles will Unravel (a quote from the last line of the poem, "Healing" ”( Recovery)) reflects the hopeful tone of the poems, despite all of the difficulties and evils depicted in them. It alludes to the insights and paths of light that conquer the heart of the reader.

500 characters

These poems explore the themes of the complexity of love, marital upheaval, separation and loss, and the author’s large family (13 siblings, 5 of whom are blind; a brother killed after army service; a sister who died of cancer). They are the deciphering code for the sensitive reader of an encrypted autobiography, written in the face of so much hardship, and no doubt because of it. Despite all the sadness, they embody insights, optimism, and paths of light that conquer the heart of the reader.

250 characters

These poems explore love’s complexity, marital upheaval, loss, and the author’s large family (13 siblings, 5 who are blind; a young brother killed; a sister who died of cancer). Despite all the sadness, their light conquers the heart of the reader.

 

Reviews

This book is another step in the development of Chelly Abraham-Eitan’s work. The poems are self-revelatory and daring. The book reveals the power of her poetry and her burning desire "to touch the multitudes.”

Prof. Nurit Govrin

We have before us a talented poet who controls the tools of expression and uses them to open up new horizons. Her ars poetica works reveal her ability to build new structures on the foundations of ancient buildings.

Prof. Ziva Shamir

Rachelly Avraham-Eitan is a poet who touches my heart. The soundness and vividness of her poems transform the reader into a part of her family, drawing us into events, difficulties, embraces, struggles, and loyalties.

Prof. Miron Izakson

The poetry of Rachelly Abraham-Eitan is powerful and captivating, full of tenderness that stems from ability, but also attention to the smallest detail. The vicissitudes of her personal life are anchored in the shifting reality of Israel through the generations.

Dr. Lilian Debbie Gouri

The authentic poetry of Rachelly Abraham-Eitan stems from a rich emotional world and has a truly magnetic quality. For this reason among others, I took upon myself to translate her poems into Spanish. In addition to holding a PhD from Bar-Ilan University, Rachelly has received several honorary certificates and honorary doctorates from the International Academy of Art and the World Congress of Poetry.

Prof. Ernesto Kahan

 

Message

These poems write themselves. I do not plan to write them. These poems write me and draw my soul into their full complexity. To my joy, these poems move my readers and capture paths of light and understanding in their hearts.

קמה מהחולות מאת תמי לדרמן ירבלום ארבל, שבילי אור 2017.

שירתה הלירית צומחת בשורשים משפחתיים אמוניים. שהות משפחתה בארגנטינה בילדותה הצמיחה את השירים כפולי השורשים, הנופים והשפות. יחד עם זאת נמצא בספר שירי געגועים לפריז העיר האהובה עליה.
תמי לדרמן ירבלום ארבל – בעלת תואר שני בספרות משווה מאוניברסיטת בר-אילן ותעודת ספרן מורשה מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

ספרנית וחברה בבית הסופר מודיעין והסביבה. נשואה ואם לשלושה.

זהו ספר שיריה השני של תמי. ספר שיריה הראשון באתי במעמקי מים יצא לאור ב – 2012 בהוצאת "שבילי אור".

 

בראשית

 

"מה שאינו הורג אותי, מחזק אותי" (פרידריך ניטשה)

 

נוֹפֵי סִיגֶט –

הוֹתִירָה

סָבְתָא אֶלְקָה וּבָאָה הֲלוֹם

בָּאֳנִיַּת תִּקְווֹת

גַּלֵּי דִּמְעוֹתֶיהָ מְלַחֲכִים

חוֹפֵי כִּסּוּפֶיהָ

אֶל הַנּוֹתָרִים מֵאָחוֹר.

 

בֵּין אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם

וּבֵין חוֹפֵי נְתַנְיָה

תָּפְרָה בְּנוּל

אֶת חַיֶּיהָ

מֵעָפָר.

נִקְּתָה בָּתִּים.

נִקְּתָה כְּאֵב עָבָר.

אַהֲבָה פָּסְעָה

אֶל מִפְתָּנָהּ

בָּרְאָה נִשְׁמָתָהּ

מֵחָדָשׁ.

 

 

מתוך הפרולוג: שירה אקזיסטנציאליסטית תחת הקורונה – ד"ר רחלי אברהם-איתן:

 

לקורא מזדמנת חוויה מעצימה בקריאת ספר השירים טרם–רקויאם, הלך בדרכים המורכב משני חלקי הספר: חלא א – "טרם-רקויאם" וחלק ב – "הלך בדרכים".

המשורר שהוא רופא במקצועו, זועק בספר זה את זעקתה של האנושות כולה בימי מגיפה, כאשר רבים מן החולים במחלה בעולם כולו לא זוכים לטיפול רפואי, כפי שבארץ שלנו החולים זוכים, והם מופקרים אל מותם. במקומות רבים בעולם בתי החולים לא יכולים להכיל את כל מי שחלו. מצב קשה זה מאפיין לא רק את הארצות העניות, אלא גם את הארצות העשירות. המשורר משמש מעין שופר לכל אותם אנשים שנפגעו מהקורונה, ממגפות אחרות, בעבר ובהווה, ובעיקר מרצח-עם, שואה שנגרמת על-ידי אדם בשר ודם.

השירים מטלטלים כמו גם צילומי פסליו של קנת טרייסטר על-ידי אנה לפיטו קלומבייה, המוצגים ב"מוזיאון השואה" במיאמי.

תחושה אפוקליפטית מלווה את הקריאה הנוצרת הן מתוכן השירים והן מן הדיאלוג שבין צילומי הפסלים ובין הטקסטים. הזעקה העולה מן הטקסטים מומחשת בפסלים שנבחרו ללוות את הטקסט. לא בכדי פתח המשורר בסיפור הבריאה, ובפרט בריאת האדם. שכן שיריו האקטואליים לעת הקורונה, אינם מצטמצמים לעת הזו או למקום מסוים על פני הגלובוס, אלא לכלל האנושות. חלק ב: "הלך בדרכים" שם דגש על הרס העולם, הרס הצומח, הרס הטבע על ידי-האדם.

אולם בצד התמונות האפוקליפטיות טמונה בספר זה תקוה לשינוי ולשיבה לימי גן עדן כפי שכיוון לנו אלוהים בבריאת העולם, בבריאת האדם, החי והצומח. התמונות הנפלאות עתירות מטפורות ויופי נשגב שמעלה המשורר מן הבריאה, מעצימות את קריאתו לחדול מהרס העולם והאדם.

הפואטיקה של המשורר בספר שירים זה מזכירה פואטיקה קלאסית של שירת יוון הקדומה בדומה לתפקיד המקהלות בטרגדיות היווניות, בפרט בטרילוגיה של סופוקלס: אנטיגונה, אדיפוס המלך ואדיפוס בקולונוס. המחבר מחלק את תפקידי המקהלה לפי שכבות גיל. למעשה, מקהלותיו של המשורר מייצגות את האנושות כולה: מקהלת המבוגרים, מקהלת הילדים, מקהלת הזקנים, מקהלת החיילים ומקהלה כללית. המקהלות מהוות מעין הד חוזר לקולו של המשורר עצמו, או של ה"סולן" של המקהלה. קול זה מבטא את קולו של המשורר הזועק את זעקתה של האנושות, מעין תחינה של הֵלך בעולם הזה לפני הרקויאם. תחושת סופיות האדם מהדהדת בכל אחד מן השירים, בכל אחד מן הקולות שנבחרו להביע את הכאב והתחינה, של האנושות כמו גם בכל אחד מצילומי הפסלים שנבחרו ללוות את הטקסטים שמוסיפים ממד נוסף לקולות – קול הדממה הזועקת שהוא הקול החזק מכולם, קולו של המוות, בדומה לדברי אלוהים אל קין בספר בראשית "קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה".

המשורר פותח בבריאת העולם, החושך והאור, הצמחיה, האדם והמוות. עם הצמחיה צמחו גם "פרות אדם" ו"המוות בעשב". חוה מתקבלת בברכה מיוחדת החוזרת כמוטיב "ברוכה תהי" בווריאציות משתנות. חוה המכונה גם "אמא-דשא", מופיעה בתפקיד של מי שמונעת אלימות, מרחיקה את בניה ממלחמות.

חזונו של המשורר מנוסח בשיר ז' (מספר סמבולי ביהדות) בחלק הראשון: "טרם-רקויאם" בשירת "מקהלת המבוגרים":

חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר יִהְיֶה

הָאָדָם מֵאַלִּימוּתוֹ

הָעָם מֵעַבְדּוּתוֹ

בְּמִצְרַיִם וּבְכַדּוּר הָאָרֶץ

חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר יִהְיֶה

הָעָם וְהָאָדָם

מֵאַלִּימוּתוֹ בְּכָל הָאֶרֶץ

מֵעַבְדּוּתוֹ בָּאָמֶרִיקָה

מֵאַלִּימוּתוֹ

חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר יִהְיֶה

אֲשֶׁר הֻפְרְדָה מֵהַמַּיִם

אֲשֶׁר הֻפְרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם

חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר יִהְיֶה

הָאָדָם מֵחֶבְלוֹ שֶׁל הַצַּיָּד

מֵחֹסֶר שִׁוְיוֹן מִפְּאַת זְהָבוֹ

 

מֵהַמָּוֶת הַבָּא מִדֶּשֶׁא מֻרְעָל

חָפְשִׁי וּמְשֻׁחְרָר יִהְיֶה

מַעֲלִיבוּת בְּנֵי-הָאָדָם

מִמִּלְחֲמוֹתֵיהֶם.

 

בְּאֶרֶץ

 

על המחבר:

 

פרופ' ארנסטו קהאן – משורר  ורופא.

פרופ' אמריטוס בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א, חבר כבוד באקדמיה המלכותית ובאקדמיה הבינלאומית.
חבר כבוד באקדמיה הבינלאומית למדעים, טכנולוגיה, חינוך ומדעי הרוח (AICTEH).

מנהל אקדמי לקורסי בריאות – מכון הגליל.

נשיא האגודה הגלובלית להרמוניה (GHA) בישראל.

מנהל OME ארגון הסופרים העולמי.

נשיא כבוד, AIELC האגודה הישראלית לסופרים בשפה הספרדית.

סגן נשיא ראשון, האקדמיה העולמית לאמנויות ותרבות-WAAC/ACP.

נשיא כבוד של SIPEA – האגודה הבינלאומית לסופרים ואמנים משוררים.

סגן נשיא, הפורום הבינלאומי לספרות ותרבות לשלום (IFLAC).

מחבר ספר זה הוא בעל מוניטין רב בעולמם של דוברי ספרדית, זכה לאינספור פרסים.

"ארנסטו קהאן הוא אחד מתוך שלושים  הסופרים הבולטים ביותר בעולם בשנת 2011, שנבחרו על–ידי הקונפדרציה העולמית של משוררים וסופרים". הספר המפורסם ביותר שלו הופיע תחת הכותרת רצח-עם" ((Genocidio. אמנם, לדעתו ועדיפותו, הספר הראשון שראוי לתרגם לשפה העברית הוא "טֶרֶם–רֶקְוִיאֶם", מפאת סגנונו והקשרו לתורה ולעם היהודי.   עד כה פרסם עשרים ותשעה ספרים.

 

 

 

משירי "שירת השַּׁחרור" (הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017) של המשוררת רחלי אברהם–איתן, כלת פרס ראש הממשלה לשירה תשע"ז, 2017, וזוכת מקום שני בקונגרס המשוררים העולמי ה – 36  שהתקיים בפראג.

 

רחלי אברהם-איתן בספרה "שירת השחרור" נוסקת מעל תהומות הסבל. רחלי נולדה במושב עמקה בגליל המערבי למשפחה ברוכת ילדים, ולכן לא היה לה חדר משלה. היא הפכה את הטבע לנחלתה ונהגה כילדה לשוטט בשדות האינסופיים של המושב בגליל המערבי בו צמחה והצמיחה את פירות שיריה. החירות הייתה חשובה לה מגיל צעיר. שוטטות זו הדאיגה את אמהּ שהייתה ממתינה לה שעות רבות עד שובה מבית הספר בימים, שלא היה מכשיר סלולרי ולא טלפון לעקוב אחר הילדה הנעלמת מן הבית ומשוטטת בשדות, כשנחשים רבים ועקרבים היו מראות שכיחים בדרכה.

לימים נתן יונתן שראה בה "משוררת" המליץ להוציאם בספר. עובדה זו עודדה אותה להמשיך ולפרסם את שיריה. ספר הבכורים "בוקר ירוק" (ספריית פועלים 1997) זכה בפרס שר החינוך ובפרסים נוספים. ספר שיריה "שירת השחרור" (הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017) הוא הספר ספרה התשיעי.

הספר נולד מתוך הסבל ומתאר תהליך של ניסיונות בלתי פוסקים להשתחרר ממנו…

ההשתחררות מהסבל באה לידי ביטוי לא רק בשירתה, במעשיה היומיומיים בעבודה התנדבותית אינסופית למען הקהילה.

 

הדבר הבולט בספר זה הוא נקודת המיפנה של השתחררות מסבך חייה של האישה (שבנס ניצלו חייה בעבר ממוות ועתה היא ניצלת נפשית מתוך סבך המועקות, הפרידה הסופית מהאחות שנפטרה מסרטן ותהליך גירושין קשה במיוחד, כשברקע מצוקות שאי אפשר לפתור, כמו עיוורון 5 אחיה ואחיותיה…).

רחלי עשתה מהפך בחייה המוביל אל השתחררות מהסבך שחלקו טמון במצוקות הקשורות באקס לאחר שנים של סבל, על אף שכבר היה נשוי בשנית והשלמה עם מצוקות שאין ביכולתה לפתור…

ספר זה בניגוד לספריה הקודמים – פותח ב"שירים לאקס" והוא מהווה מעין סגירת פרק חשוך בחייה ופתיחת שער אל החירות הנשית. קובץ זה זכה לתשבחות של הביקורת הספרותית של המבקרים הספרותיים הבולטים כיום, ביניהם פרופ' זיוה שמיר, פרופ' נורית גוברין, פרופ' מירון איזקסון, ד"ר ליליאן דבי גורי, פרופ' הלל ברזל ואחרים (חלקם מצוטטים על גב הכריכה).

שירים מהספר ואחרים הולחנו, כך למשל השיר "מדרש הצדף" שבגרסתו המולחנת המופיעה ביוטיוב הוא נקרא "אגדת הצדף".

שירים נוספים הולחנו ע"י המוסיקאי עודד גדיר, ופורסמו באלבום שירים הנושא את שם הספר.

 

שירים מתוך: שירת השַּׁחרור

 

שירת השַּׁחרור

אֵין הַצַּיָּד שׁוֹמֵעַ שִׁירַת הַשַּׁחְרוּר

שֶׁפָּרַח מִקֵּן מְמֻלְכָּד

אֶל בַּדֵּי הַסִּגָּלוֹן

מְסֻחְרָר מִשְּׁלַל דְּרוֹר.

 

הַצַּיָּד לָכוּד בִּסְחַרְחֶרֶת מַחְשָׁבוֹת

לְקַפֵּד חֵרוּתוֹ

רוֹקֵם בַּגֻּמְחָה כּוּרִים לְהָרַע.

יוֹם וָיוֹם מִמֶּנּוּ נִקְרַע – – –

 

הַשַּׁחְרוּר כְּבָר בַּצַּמֶּרֶת

שָׁר אֶת רִקּוּד הַזְּמַן הַמְּקָרֵב

אוֹהֲבִים

וּמַנִּיחַ לְעוֹלְבֵי הַחַיִּים

לְהֵאָסֵף אֶל כִּלְאָם.

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 18.

 

על גשר  העיר

יָצְתָה נַפְשָׁהּ לְגַשֵּׁר,

לְבַשֵּׂר

עַל הַמִּתְרַקֵּם בְּגִנַּת רַחְמָהּ.

 

יָצְתָה הַנֶּפֶשׁ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵעֹל פֵּרְעוֹנִי

בִּפְרֹחַ אָבִיב יוֹמָהּ הַמִּתְחַדֵּשׁ

לָבוֹא אֶל קַו הַגְּמָר

בִּכְתָב וִתּוּרִים

לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן

לְיַשֵּׁב דְּבָרִים בִּקְדַם-כּוֹסִית לִפְנֵי אַרְבַּע

לִפְתֹּר קֻשִׁיּוֹת

לְהַקְדִּים סֵדֶר יוֹם וְסֵדֶר לֵב לְלֵיל סֵדֶר

לָשֶׁבֶת עִם בַּת וּבֶן יְקָרוֹת

כְּמֹשֶׁה וּכְמִרְיָם הֶחְכִּים לִבָּם

כְּאַהֲרֹן מַשְׁכִּין שָׁלוֹם

לִקְרֹעַ יַם מְרִיבָה בְּמַטֶּה אַהֲבָתָם

לִרְקֹם אַגָּדַת מִשְׁפָּחָה

בְּנֵס שִׁירַת הַיָּם

וְהַגַּדַת הַלֵּב.

 

בָּאנוּ לִכְבֹּשׁ לִבּוֹ בָּאוֹר

לֹא לִפְסֹחַ עַל מְזוּזוֹת הַסְּלִיחָה

וְכֹה הִכְבִּיד

וְכֹה הִקְשָׁה

מֵעַל הַגֶּשֶׁר בְּלֵב הָעִיר

שִׁגֵּר כֹּבֶד לֵב

בְּלֹא עֶשֶׂר מַכּוֹת לְיַצֵּב

פְּתַלְתֹּל

"עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתַּל", שׁוֹרֵר דָּוִד

וְלֹא מָצָאנוּ נֻסְחַת בִּצּוּעַ

לְהָסִיר תֵּל עִקְּשׁוּת וְרֹעַ.

 

רֵיקָם שַׁבְנוּ

וּתְפִלָּה

לְהַבְחִין בֵּין מָה שֶׁבִּיכָלְתֵנוּ

וּבַמֶּה שֶׁאֵין בִּיכָלְתֵנוּ לְשַׁנּוֹת

לַחֲגֹר אֹמֶץ לְבַצֵּעַ הַמֻּטָּל

לִקְרַאת הַחֶסֶד שֶׁנָּפַל

בָּאוֹר הַנֶּאֱרָג בְּרֶחֶם-בַּת

רוֹקֶמֶת אַלְמֹג שֶׁל אַהֲבָה.

 

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 10.

חור בלב

 

"יֵשׁ לִי חוֹר בַּלֵּב" – הִפְטִיר

וּתְבוּנַת עֵינָיו נִפְקְחָה כִּמְנִיפַת שֶׁמֶשׁ

מִתּוֹךְ הִלָּה וְרֻדָּה.

בְּלִבִּי הַחוֹר – עָנְתָה אִלְמוּתִי

חוֹר בְּלִבִּי שׁוֹכֵן מִקֶּדֶם

יַלְדָה עִם חוֹר

נִפְעַר לְבוֹר

מָלֵא שְׁכָבוֹת פִּיחַ וְחוֹל

הַזְּמָן.

מַחְלִיף גְּוָנִים כְּצִבְעֵי הָעִתִּים

כְּתַחְבּוֹשׁוֹת מִתְגַּוְּנוֹת בַּפֶּצַע, בַּמֻּגְלָה

וּבַדָּם הַקָּרוּשׁ. נִדְבָּקוֹת לְגִלְדֵי הַנֶּפֶשׁ.

תְּהוֹמוֹת יְכַסְיֻמוּ

קָפְאוּ תְּהוֹמוֹת בְּלֵב יָם

בְּיַם הַלֵּב

לֵב עִם חוֹר. חוֹר שָׁחוֹר

בְּגָלַקְסְיַת הַנֶּפֶשׁ

נֶאֱחֶזֶת בְּקַרְנוֹת הַמִּלִּים

וּבְאַהֲבָה חַמְקָנִית

חַכְמָנִית

לִמְצֹא מָזוֹר

לֶאֱחֹז בְּקֶרֶן אוֹר

לִמְרֹחַ בָּהּ אֶת הַפְּצָעִים.

 

הַכֹּל טוֹעִים בַּחִיּוּךְ הַמִּתְפַּזֵּר

מְשִׁיבִים חִיּוּךְ וְזֶה עוֹזֵר

לְהִתְנַהֵל בֵּין הַבְּרִיּוֹת

לְכַסּוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ – לְחַיֵּךְ

לְחַיֵּךְ אֶל עַדְשַׁת הַמְּצִיאוּת

…

דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת אֶל תּוֹךְ הַשִּׁיר

מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת הָאוֹתִיּוֹת

אֶת אוֹר עֵינַי —

עֵינָיו חוֹקְרוֹת בַּנִּסְתָּר,

גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת

מִתְבּוֹנֵן יְשִׁירוֹת

בְּמַבָּט יָרֹק (מְפַתֶּה בְּיָפְיוֹ)

מַה יִתְפֹּס מֵעַצְמִי הַמְּפֻזֶּרֶת

בֵּין אוֹתִיּוֹת "מַחְזוֹר אוֹר…"

מַה אֶתְפֹּס מִתְפִיסָתוֹ

אֶת מַעְגְּלוֹתַי?

מַה מְזַמֵּן אֵלִי בִּשְׁלִיחוּתוֹ?

מִי הַשָּׁלִיחַ וּמִי הַנִּסְעָד?

מִי לְמִי יִסְתֹּם  חוֹר בַּלֵּב?

 

בְּרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם.

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 26.

אילן

 

הָאִילָן הַגֵּא יָבֵשׁ וְנִשְׁבָּר.

הָאִילָן הָרַךְ נִכְפָּף

נִצָּב אֶל הָאוֹר בְּקַו יָשָׁר.

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 40.

 

פריחת האלמנדה

לאחותי ברוריה ז"ל

הֲוָיָתָהּ עֲמֻקָּה בַּאֲדָמָה פּוֹרֶצֶת אֵלַי

בִּפְרִיחַת הָאַלָמַנְדָה שֶׁשָּׁתַלְנוּ יַחַד.

דֶּלֶת חַיֶּיהָ נִטְרְקָה בְּיִסּוּרִים,

לְאַט-לְאַט נִגְמַר לָהּ הַגּוּף

זֶה הִתְחִיל בָּאֵבָר הַמְּסַמֵּל אֶת הַיֹּפִי הַנָּשִׁי

וְעָבַר אֵל מֶרְכַּז הָרֶחֶם, לְלֹא רַחֵם,

אַחַר-כָּךְ גַּם הָרֵאוֹת, נִגְמַר לָהֶן הָאֲוִיר

וְהַכָּבֵד הֶחְמִיר

הַתְּפִלּוֹת פָּרְצוּ אֶת הַשָּׁמַיִם לְלֹא הוֹעִיל

הָרַב פִהְרֵר הִתְבּוֹנֵן בַּמִּסְמָכִים בְּסֵבֶר פָּנִים רְצִינִי

אָמַר לִי: "אֵין מָה לַעֲשׂוֹת…"

אֲחוֹתִי הִתְקַשְּׁרָה, כְּשֶׁרוּחִי מְבֹהֶלֶת, מְיַחֶלֶת לְתִקְוָה

גֵּרַדְתִּי צְחוֹק מֵאֵיזֶה שֶׁהוּא תָּא נִסְתָּר בְּתוֹכִי

אָמַרְתִּי לָהּ: הַכֹּל בְּסֵדֶר

וְגִלְגַּלְתִּי אִתָּהּ צְחוֹקִים

יוֹם אֶחָד הֵבִינָה… בִּקְּשָׁה מִשְׁאָלָה אַחֲרוֹנָה

הַדַּרְכּוֹן שֶׁלָּהּ נוֹתַר לְלֹא שִׁמּוּשׁ. לֹא הִסְפִּיקָה.

"אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה מִמַּעַל

לִפְנֵי שֶׁאֶתְכַּסֶּה בָּהּ," הִסְבִּירָה.

הִגַּעְנוּ עִם הַטַּיָּס הֶחָבִיב לְמַעֲלוֹת שְׁחָקִים

הַשֶּׁמֶשׁ טִפְטְפָה בֵּין הָעֲנָנִים בְּתוּרֵנוּ אֶת הָאָרֶץ מִמַּעַל.

עַכְשָׁו הִיא שָׁם לְתָמִיד כְּמָטוֹס לְלֹא טַיָּס

עֲנָנִים מִתְפָּרְקִים מְטַפְטְפִים בְּגִבְעוֹלֵי הָאַלָמַנְדָה

כְּאִינְפוּזְיָה. אֲנִי מְטַפֶּלֶת בָּהֶם יוֹם-יוֹם

חָשָׁה אוֹתָהּ בִּפְרִיחַת  הָעַד-הַסְּגֻלָּה.

 

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 42.

 

עץ השזיף

 

אַדְמוּמִית אָבִיב נִשְׁפֶּכֶת

עַל עֵץ הַשָּׁזִיף

מַכְתִּימָה אֶת כַּד הַחֶרֶס

תַּחְתָּיו.

מְשַׁנֶּה פָּנָיו

מִזְדַּקֵּר אֶל הַלְּבָנָה

שֶׁהִקְדִּימָה לִזְרֹחַ

בְּאוֹר בּוֹהֵק כְּסַטֶן.

 

שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת יְרֻקּוֹת

בְּפָנִים שְׁזוּפוֹת

כְּשָׂדֶה חָרוּשׁ.

יַלְדָּה שׁוֹטֶפֶת בָּן

עָבָר קָרוּשׁ

נֶאֱחֶזֶת בִּלְשׁוֹן-אֵשׁ

וְרוּחַ חֲדָשָׁה רוֹקֶמֶת

בְּשַׂר הַפְּרִי הֶחָדָשׁ

עַל מַצָּע הֶעָלִים.

 

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 47.

 

ערבה בוכיה

 

עֲרָבָה בוֹכִיָּה

כְּכִנּוֹר פְּקוּעַ מֵיתָר

בִּכְרִיעָתָהּ

עַל גְּדוֹת וָּאדִי יָּבֵשׁ

נְהָרוֹת צִפִּיָּה בְּגִידֶיהָ

וְצֶבַע הַחִיּוּךְ שַׁלֶּכֶת.

 

צֶבַע הַחִיּוּךְ שַׁלֶּכֶת

נִמְרַח אָדֹם עַל שִׁנַּיִם

רוֹפְפוֹת.

כִּתְמֵי הַשָּׁנִים

בְּצִמּוּקֵי הַגּוּף פְּקוּעַ מֵיתָר

נְמָשִׁים אֵינָם נִמְשִׁים

בַּתַּכְשִׁירִים.

אֵין מִקְסָם קוֹסְמֶטִי

לְכַסּוֹת שִׁגְיוֹנוֹת נֶפֶשׁ

בִּכְפִיפָתָהּ

לְקֹרֶט אַהֲבָה.     מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 49

ורדים

 

הָיָה לִי גַּן וְרָדִים

שֶׁאִישׁ מֵעוֹלָם לֹא הִבְטִיחַ.

אֵין מָה לְקַיֵּם.

חַיַּי כְּמִדְבָּר

נְטוּל הַבְטָחוֹת-צְמִיחָה.

אֲנִי הַגַּנָּן הַמְּגַדֵּל

וִרְדֵי חֲמָמוֹת רֵיחָנִיִּים

בַּאֲדָמָה צְחִיחָה.

כֹּחַ טָמִיר מְלַוֶּה

רוּחַ נְחוּשָׁה –

הַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה

בַּקַּרְקָעִית הַלַּחָה

שֶׁל תַּת-הַמּוּדָע.

גַּן וְרָדִים מַפְרִיחָה

בְּמֵי דָּמִי

הַנִּגָּרִים מִבְּשָׂרִי הַנִּדְקָר

פַּעַם אַחַר פַּעַם.

 

הַגַּן נֶעֱלָם

יַחַד עִם הַבַּיִת.

עָבַרְתִּי לְבַיִת קָטָן

בְּבֵית דִּירוֹת יָשָׁן.

לֹא הָיוּ הַבְטָחוֹת

וְלֹא צִפִּיּוֹת.

אֲנִי הַגַּנָּן הַמְּגַדֵּל וְרָדִים

אֲפִלּוּ בְּמִרְפֶּסֶת

בְּמֵי דָּמִי

הַנִּגָּרִים מִבְּשָׂרִי הַנִּדְקָר

פַּעַם אַחַר פַּעַם.

 

 

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 48

 

סימפוניית אביב – הצוף   בפרח הלבן…

 

"שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'
(דברים, ט"ז, 1)

 

תְּרוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּגְּבָעוֹת, בַּוָּאדִיּוֹת

וּבַשְּׁטָחִים שֶׁשֵּׁן אַדְרִיכָל לֹא נָגְסָה בָּם,

מְעִירָה אֶת הַנָּמִים מֵחָרְפָּם.

מַרְבַדֵּי הַחַרְצִיּוֹת וְהַחַרְדָּלִים צוֹהֲלִים בִּזְהָבָם

קוֹרְצִים לָצֵאת לַמֶּרְחָב.

אֹדֶם כַּלָנִיּוֹת כְּהַפְגַּנַת טַוָּסִים מְצַוְּחִים

וּלְשׁוֹן פַּר סְמוּרָה מִזְדַּקֶּרֶת לְרַחַשׁ דְּבוֹרִים

חַגּוֹת אֶל הַצּוּף

יוֹדְעוֹת בְּחָכְמַת לִבָּן

כִּי הַצּוּף בַּפֶּרַח הַקָּטָן הַלָּבָן,

לֹא בְּאֹדֶם כַּלָנִית צַעֲקָנִי.

שַׁיָּרוֹת נְמָלִים שִׁכּוֹרוֹת מִשֶּׁפַע אָבִיב

מִתְרוֹצְצוֹת כְּטַיָּלִים בִּשְׁבִילֵי טֶבַע

לוֹבְשִׁים חֲלִיפַת חַג פִּרְחוֹנִית.

 

פְּרִיחַת הָאָבִיב בָּעוֹר הָרָגִישׁ

וּבַאַפִּים הַפּוֹרְצִים בְּעִטּוּשׁ קוֹלָנִי:

עוֹנַת הַמַּעֲבָר כְּגֶשֶׁר עֲרַאי

אֶל כֹּבֶד חֹם וְעֹמֶס לַחוּת

שֶׁל קַיִץ זַעֲמָנִי

מִתְאָרֵךְ כִּשְׁבִיל אֵינְסוֹפִי

מְרוֹקַן מִטַיָּלֵי הָאָבִיב נִמְלָטִים חֲזָרָה

אֶל חֶדֶר מְמֻזָּג.

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ יְכַנֵּס רֵיחוֹתָיו

יֵאָסֵף אֶל עֲנָפָיו

הַצּוּפִית שֶׁרָוְתָה אַהֲבָה וּרְבִיָּה בְּקִנָּהּ

תְּלַמֵּד גּוֹזָלֶיהָ לָעוּף וְלַעֲשׂוֹת לְמִחְיָתָם

סִמְפוֹנְיַת הָאָבִיב תַּגִּיעַ בִּמְהֵרָה לְסִיּוּמָהּ

וְסִמְפוֹנְיַת הַמַּזְגָּן תִּפְצַח בְּמִזְמוֹר,

טוֹרְדָנִי מִזְּבוּב לְיַד הַאֹזֶן;

 

אַךְ קוֹמַת הַזְּמָן לֹא תִּקְבַּע מַהֲלַך הַעִתִּים

נִיסָן חֹדֶשׁ סְגוּלִי רִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה

לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, לְהוֹצִיא חָמֵץ מֵהַנֶּפֶשׁ,

וּמִתּוֹדָעַת-עַם מְסֻכְסֶכֶת.

 

עֵת לַחֲרֹף, עֵת לְהָקִיץ

לִבְדֹּק אֶת הַפִילְטֶר, לְהַחֲלִיפוֹ בְּחָדָשׁ.

מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, עמ' 50

קישורים:

קישור לספר החדש שירת השַּׁחרור , הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017, מאת המשוררת, רחלי אברהם-איתן

http://www.kibutz-poalim.co.il/Blackbird_Poetry?bsp=12700

ח"כ ויו"ר וועדת הכלכלה בכנסת קורא את שירהּ של דר' רחלי אברהם-איתן "הדגל בן 70" מתוך: ספר בכתובים בפתחה של ישיבת וועדת הכלכלה 13.3.18   https://youtu.be/cwUpDZ2iKjA

פרופ' גד קינר: "החור שבלב ושירת השחרור, על ספר שיריה של רחלי אברהם-איתן 'שירת השחרור'", (הקיבוץ המאוחד 2017 ) , גג, גיליון, עמ' 119-123.     http://online.flipbuilder.com/ameb/whlh/mobile/index.html#p=120

מאמר מאת דר' צדוק עלון על השיר "כל עפאי הסיגלון" מתוך: שירת השחרור, הקיבוץ המאוחד 2017. "דבריו החכמים והמעמיקים בשיר מוסיפים לקוראים נשמה יתירה", בלשונה של דר' לאה אתגר שפרסמה את המאמר בבלוג הספרותי:

https://mikrarevivim.blogspot.com/2018/06/blog-post_63.html

השיר "אגדת הצדף" מאת רחלי אברהם-איתן לחן: שלמה רון , ביצוע: רחלי אברהם-איתן ושלמה רון
https://www.youtube.com/watch?v=52_Wy_dxbFg

השיר "שירת השחרור" מאת רחלי אברהם-איתן לחן וביצוע: רחלי וולשטיין https://youtu.be/zd4ZKkJcE0E

השיר "אצבעות רוח" מאת רחלי אברהם-איתן לחן וביצוע: רחלי וולשטיין
https://youtu.be/BMeg0HQxkQk

השיר "ורדים" מאת רחלי אברהם-איתן לחן וביצוע: רחלי וולשטיין
https://youtu.be/sKJJ9zTBvA8

הספר "שירת השחרור" (הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017) במחיר מבצע בקישור:
http://www.kibutz-poalim.co.il/Blackbird_Poetry?bsp=12700

הרצאתו של פרופ' רפי וייכרט בערב "שירת השחרור" (הקיבוץ המאוחד, מרץ 2017) על השירים "אצבעות רוח" ו"שפת האהבה". הספר זמין בחנויות צומת ספרים וסטימצקי.    https://youtu.be/1Pmd42VkXxo

ראש העיר מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי מברך את כלת פרס ראש הממשלה, דר' רחלי אברהם-איתן באירוע שנערך ע"י עיריית מודיעין ואגודת הסופרים – משורר בעירו 3.5.17:   https://youtu.be/SCFYfBxiBMw

סגן ראש העיר מודיעין וממלא מקומו מברך את כלת פרס ראש הממשלה, דר' רחלי אברהם-איתן באירוע שנערך ע"י עיריית מודיעין ואגודת הסופרים – משורר בעירו 3.5.17:      https://youtu.be/qbM80nw2Q3Y

"רקפת" מתוך ספרה של המשוררת רחלי אברהם-איתן: "שירת השחרור" (הקיבוץ המאוחד 2017). השיר הוקלט וצולם בפסטיבל מטולה ע"י אביב חזק.    https://youtu.be/EVYSvBnCT_I

קישור לפרומו לסרט "שירת השחרור – במקום להישבר לרסיסים אני כותבת שירים" https://www.youtube.com/watch?v=qx6DhmSDego

https://www.facebook.com/RachellyAbrahamEitan/

מאמר של שוש ויג על "שירת השחרור":
http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2017/06/blog-post.html?m=1

קישור לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/רחלי-אברהם-איתן-משוררת-807474985933451/

קישור לדף הראשי בפייסבוק: https://www.facebook.com/chelly.abrahameitan

השיר "אגדת הצדף" מאת רחלי אברהם-איתן לחן: שלמה רון , ביצוע: רחלי אברהם-איתן ושלמה רון
https://www.youtube.com/watch?v=9eahp_tMsZA&list=PLinNiAOhekbL4NzxHtRrsgLVZJwr9m1BM&index=8

קישור לריאיון עם המשוררת, ד"ר רחלי אברהם-איתן, טוקר בששי בערוץ 2 על הסיפור האישי של שירי "בובת האשבול" (הקיבוץ המאוחד, 2014) http://youtu.be/BRN7BNl288A

סופרים קוראים – רחלי אברהם איתן מתוך ארכיון הווידיאו של כלל סופרי ישראל
https://www.youtube.com/watch?v=qj05PG__Zos

הסרטון של השיר "יוליה" (מתוך: נופי הבית, כרמל 2003) מאת רחלי אברהם-איתן, הלחין, ניסן פרידמן, ביצוע: מור שאול  https://youtu.be/-p471Fbi6Qk

משוררים קוראים בקול ישראל – רחלי אברהם-איתן קוראת את שירה "עת השיר" מתוך "בובת האשבול", הקיבוץ המאוחד, 2014, ברשת ב' בתכנית "קול ששי"   https://youtu.be/kVkC5g-V7Eg

הסרטון של השיר "בובת האשבול" בביצוע רחלי אברהם-איתן וליאהב בנה מתוך הספר "בובת האשבול" (הקיבוץ המאוחד 2014) בבית היוצר בת"א. הלחין, דוד ברבי. https://youtu.be/nqrO3ALdo08

רחלי אברהם-איתן קוראת את שירה "בובת האשבול" מתוך "בובת האשבול", הקיבוץ המאוחד, 2014, ברשת ב' בתכנית "קול ששי" –במסגרת המיזם "משוררים קוראים בקול ישראל" https://youtu.be/of9Ds19OSTE

 

משוררים באור – ריאיון של נילי דגן עם המשוררת רחלי אברהם-איתן 

אחרי הכל היא שיר – ריאיון במודיעינט עם רחלי אברהם-איתן    http://modiinet.co.il/articles/7760/

"כדי להיות אישה" מאת רחלי אברהם-איתן, מתוך: בוקר ירוק בהוצאת ספריית פועלים. לחן: יעל גרמן, ביצוע: רעות יהודאי  https://youtu.be/N13xgKO0SwE

השיר "השתוקקתי לריח השדה" מאת רחלי אברהם איתן בביצוע "קולות מודיעין", לחן, עיבוד וניצוח: זאב אולמן, בהופעה בתיאטרון ענבל במרכז סוזן דלל בת"א.
http://youtu.be/2Z0mbXR2nGE

קישור לתכנית רדיו על "בובת האשבול" ועל הקשר בין שירה ומדע: מוטי גרנר משוחח עם רחלי אברהם-איתן ועם המדען פרופ' רוני אלוני
http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http://pod.icast.co.il/61d91830-9ab6-406e-ae39-dc5640bdd28a.icast.mp3&IndexID=485037&name=iCas

פרופ' ארנסטו קהאן קורא את השיר "בובת האשבול" מאת רחלי אברהם-איתן  בספרדית
https://www.youtube.com/watch?v=xSzbx01cEdQ

ציפור נפש בין סיגַי מאת יהודה בן יחיאל, הוצאת שבילי אור, אפריל 2018. הספר בולט בסגנונו הייחודי השואב את כוחו מן הפיוט והמקורות המסורתיים. מהם יוצר יהודה חיבור מעניין בין החוויה האישית הנטועה בסביבת חייו, ימי הילדות, הנעורים, הזוגיות, המשפחה ובין התרבות המורשתית וסלסוליה בתהליך טבעי ומתמשך. אין לו צורך למרוד במורשת. אהבתו וזיקתו אליה ניכרת בכל שירי הספר. יהודה גולש בטבעיות אל המדרש והמקרא בכתיבתו ומביא לידי ביטוי מרתק משהו חדש ורענן הנבנה על הנדבכים השונים של ספרות מורשת ישראל. בפרט, ניכרת חיבתו אל גיבורי המקרא להם הקדיש שירים במיטב הביטוי השירי הפיוטי.

יהודה בן יחיאל – שירת בצבא בחיל האוויר. עבד בתעשייה האווירית על מטוסים  38 שנים. בוגר סדנת כתיבה יוצרת של בית הסופר מודיעין והסביבה. כיום גמלאי, מתמסר לכתיבה וללימודי קבלה. ציפור נפש בין סיגַי הוא פרסומו הראשון.

אִמִּי חַנָּה

…

הֵלֶךְ בִּישִׁימוֹן הַדֶּרֶךְ

רָבְתָה בִּי בִּרְכַּת זֶלֶף

בִּנְתִיבֵי חַיֶּיהָ

נַחְתִּי עַל זֵרִים,

בַּעֲרֹב יָמֶיהָ

מַיִם מְאָרְרִים.

 

זֹהַר פָּנֶיהָ

אֶל עֵדֶן פָּנָה,

זֹהַר פָּנַי

צֵל עֲנָנָה.

 

קַן זִכְרוֹנִי –

תְּפִילַת חַנָּה

פָּג לִבִּי מִקִּנָּה.