ספרים חדשים

זהו הספר הראשון על עירנו מודיעין, תכנונה והקמתה. הוא פותח בפרק על תולדות האזור שהעיר קמה בו, מאז תקופת האבן החדשה ועד ערב הקמתה של מודיעין. פרק זה, שנכתב על-ידי פרופ' ב"ז קדר, היסטוריון תושב העיר, מלווה ב-74 איורים וב-15 מפות המציגות את השרידים הארכיאולוגיים לתקופותיהם ואת הקרבות שהתחוללו כאן ב-1917 וב-1948. בפרק השני מספר משה ספדיה, מן האדריכלים הנודעים בעולם, על דרכו בארכיטקטורה מאז שתכנן את מבנה המגורים המהפכני "הַבּיטאט"—שכיכב  בתערוכת מונטריאל ב-1967 ושהוכרז לאחרונה למונומנט היסטורי—ועד שבא לתכנן את מודיעין. בפרק השלישי מנתחים משה ספדיה ומירון כהן את דרך תכנונה הייחודי של מודיעין, ואילו בפרק הרביעי מתאר עמוס אונגר את תהליך הבנייה שניצל "חלון הזדמנויות" יחיד במינו. הספר נחתם במאמרו של חוקר הערים האמריקני ויטולד ריבצ'ינסקי, הדן בתפיסת העירוניות של מודיעין. כן נכללת בספר מסה מצולמת אשר מראה את מודיעין העכשווית מזוויות שונות, חלקן מפתיעות.

הספר "עכו הצלבנית" הוא ספר שירים היסטוריים. במאה ה-13 הייתה בארץ ישראל, עיר שכמו יצאה מן האגדות. תהילתה ותפארתה הפכו לשם דבר באירופה, ולמעשה בכל "העולם הנודע", מלכים, נסיכים, רוזנים ואצילים רבים בקרו בה, וגם אנשי כנסיה, ששימשו בה נושאי משרה, שמהם יצאו גם שני אפיפיורים.

עכו הייתה עיר מסחר בין לאומית, שהפכה לבירת ממלכת הצלבנים השנייה. מה שקרה לעכו היה נס חד פעמי שנמשך מאה שנה, את הנס הזה אני מנסה לתאר בשירה, כשלכל שיר מצורף הסבר היסטורי ממצה.

השורות נוגעות בכאב וברגישות, ומנסות להחיות את העצמות היבשות, את האירועים שהפכו להיות עובדות המעלות אבק.

דוגמאות לשירים כאלה הם, "המלך ריצ'רד עוזב את ארץ הקודש" שבשיר זה מתוארת התייפחותם של האנשים הנותרים בעכו, כשריצ'רד המלך עוזב בחזרה לאנגליה, הוא עדיין חלוש ממחלתו, אך נחוש כמו תמיד. לא מהסס, גם כשברור לו שלא השלים כאן את מלאכתו,-ירושלים נותרה בידי המוסלמים, הוא מקווה לחזור,ובשיר הזה מאורעות הלקוחים מיד הדמיון מסייעים לו לצאת בהרגשה שהוא עוד ישוב.

אז שוקט הזהב הניגר באון מראשי ההרים" כותבת גאולה הודס-פלחן בשיר שהעניק לספר את שמו, אך המהלך השירי בספרה התשיעי אינו מסמן פיוס והשלמה, שכן "האור עושה בך מעשים והצלילים קשים ורכוסים".
בתנועת מטוטלת נעים השירים מקוטב ההתעלות לקוטב הנפילה וחוזר חלילה. שני הקטבים כאחד מזינים את אש היצירה.
הפליאה לנוכח המוחלט מולידה דממה. אין זו שתיקה עקרה: "יפה השתיקה בצחיחותה שמצמיחה נאות מדבר לקשובים".
שירתה של המשוררת שואבת מהמקורות ומראות דמיון ונופי טבע משמשים בה בערבוביה. אורות וצללים שזורים זה בזה לבלי הפרד. גם בתהום העמוקה ביותר ימצא אור יקר מפז שאודותיו ניתן לשורר.
וכשיש חיזיון אפוקליפטי: עולמות חרבים ועולמות נבראים "כחוט השערה בין הוויה להפסד", יונקת המשוררת מן הביטול העצום ומתענגת על היותה עדה לתכלת העזה של שעת שחרית.
ההתבוננות הפואטית הופכת את המרחב לדינאמי, לנגד העיניים המשתאות, המרחב צומח לקראת הנפש האבודה ואז בדידותה מתכווצת, וכיונה הנביא שנפלט ממעי הדגה, היא נפלטת ממעי אבדתה.

ראה אור בשיתוף הוצאות לאור "ורבום", בספרד ו"ספרא" בישראל 2015

הספר הוא אחד מתוך סדרת ספרי שירה ישראלית שראתה אור בספרד.
הסדרה נועדה להציג בספרד את היצירה העברית הנכתבת בישראל וכדי להדק את הקשרים בין שתי הספרויות העברית והספרדית וכן בין היוצרים בשתי התרבויות שהיו בעבר הרחוק לא רק קרובות אלא ממש אחוזות זו בזו.

הסדרה היא פרי יוזמתה של מרגלית מתתיהו בסיוע אקו"ם וקשתו"ם במשרד החוץ בישראל..

בין השירים בספר: שירי מסע מספרד, יוון ארה"ב , "שירי בתי קפה" ועוד.

שני שירים מתוך הספר: