בית הסופר מודיעין והסביבה
  • אודות
  • אמנים וסופרים
  • אירועים
  • שבילים
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
  • אודות
  • אמנים וסופרים
  • אירועים
  • שבילים
    • גיליון 27 – תבל ומלואה – ערים וארצות
    • גיליון 26 – חבלי הורות
    • גיליון 25 – זרימה התפשטות וקורונה
    • גיליון 24 – חריגה
    • גיליון 23 – מאויב לאוהב
    • גיליון 22 – ציוני דרך
    • גיליון 21 – מדיה, מדיום ותקשורת
    • גיליון 20 – אדם וחיה
    • גיליון 19 – אשת חיל
    • גיליון 18 – גוף ונפש
    • גיליון 17 – אדריכלות ויצירה
    • גיליון 16 – קולות וצלילים
    • גיליון 15 – זיכרון
    • גיליון 14 – מיתוסים ואגדות
    • גיליון 13 – הבית בצל המלחמה
    • גיליון 12 – חלום ומציאות
    • גיליון 11 – נס ואמונה
    • גיליון 10 – זמן
    • גיליון 9 – עץ השדה
    • גליון 8 – שבילי מחאה
    • גיליון 7 – שבילי משפחה
    • גיליון 6 – שבילי מים
    • גליון 5 – שבילי נשים
    • גליון 4 – שבילי רב תרבותיות
    • גליון 3 – שבילי מקום
    • גליון 2 – שבילי אורות
    • גליון 1 – שבילי קולות
  • כתבות
    • מן העתונות
    • שבילים ספרותיים
  • קולות קוראים
    • קול קורא לגיליון 28 – "קֵץ, קַיִץ וִיקִיצָה"
    • קול קורא לגיליון 27 – ערים וארצות
    • קול קורא לגיליון 26 – הורות בעתות משבר
    • קול קורא לגיליון 25 של שבילים
    • קול קורא לפרסום יצירות אמנות וספרות בגיליון מספר 24 של כתב העת שבילים
    • קול קורא לגיליון 23 של שבילים: "מאויב לאוהב"
    • קול קורא ליצירות בנושא: ציוני דרך לגיליון 22
    • קול קורא לגיליון 21 של שבילים – מדיה, מדיום ותקשורת
    • קול קורא – שבילים, גיליון 20 – אדם וחיה. עורך-אורח – דר' דן אלבו
  • גלריה
  • צור קשר
ראשי » ספרים חדשים

ספרים חדשים

הבנקאית מנאפולי

 

הבנקאית מנאפולי – סיפורה של בנבנידה אברבנאל הוא רומן היסטורי מאת זהבה חן טוריאל  שהתרחשותו בשני זמנים: א. בהווה ישראל 1980 – ברכה אברבנאל, חוקרת אומנות הרנסנס ומומחית ביצירותיו של אניולו ברונזינו, אומן החצר של בית מדיצ'י, בתם של שורדי שואה מסלוניקי ומפירנצה – עקב אהבה נכזבת ולאחר מות אביה מחליטה לנסוע לפירנצה כדי לפענח את הסודות שאפפו את חייה. במהלך מחקר חובק עולם היא מגלה את שורשיה וחוקרת את סיפורה של בנבנידה אברבנאל, שקשורה אליה בקשרים עמוקים. המסע של ברכה הוא מסע של גילוי, בו נשזרים מתח, דרמה, דמויות מרתקות ואהבה חדשה.
ב. בעבר בנאפולי 1534. כארבעים שנים חלפו מגירוש ספרד ומהיום שבו בנבנידה אברבנאל, אחייניתו וכלתו של דון יצחק אברבנאל, הגיעה עם משפחתה לממלכת נאפולי. קסמה האישי, השכלתה ועוצמתה הכלכלית הופכים אותה לאישה היהודייה החשובה ביותר בממלכות נאפולי, פירנצה ופררה.

 

קרא עוד ←

שירת הלב הפועם

שם הספר: שירת הלב הפועם

מאת: סוזן-שוש בן-עזרא

"סוזן היא ילדה קטנה אשר ירדה זה עתה מאוניית המעפילים 'נגבה'.

היא עומדת לצד הוריה, והם שומעים את פקיד הקליטה אומר – אולי

עצמו: סוזן, סוזנה… שושנה , ובמחי עט משנה את שמה."

כך מופיע הפתיח לספר, על דש כריכתו  הקדמית.

נולדתי למרגלת הרי האטלס המפשירים שלגים לזרום, אל עולמן של נשים.

לטהרן מנידתן, לשמוע שירתן ולשקף את יופיין.

גדלתי במושב ניר משה, אשר בנגב הצפוני. השדות, השבילים הוליכו

דרכי אל היהדות , זן הבודהיזם, הנדודים והשירה שנכתבה ממני כבר

בילדותי מבלי שנתתי לה מקום, או הבאתיה לתודעת אחרים. השפעה

רבה לאימי  על כתיבת הספר אשר יצא לאחר מותה.

שמעתיה מזמזמת, שרה ובעיקר משוררת עצמה לדעת

בספונטאניות, היישר מליבה וגעגועיה הבלתי פוסקים אל אביה

שלא זכה לעלות ארצה. שמעתי סיפורים מרתקים מהוריי ודודיי.

כמעט כל חוויה הפכה לשיר במוחי ,לטוב או לזכרון הרע.

השפעה נוספת וחשובה היתה לפיוטים ולשפה העברית העילאית בה

נכתבו, זומרו  בבית הכנסת, סביב שולחן החגים והשבתות.

מסע חיי חידד בי קוצים, הלהיט בי שושנים ואומץ לגלות עם

השירים את עולמי הפנימי, שפע צבעם ונוכחותם בליבי.

 

 

 

 

קרא עוד ←

מטבעות הזכרון

"יש בספר פרקים שכתבתי על סמך משהו שראיתי, או משפט ששמעתי. אבל את הרומן שבו המצאתי מתוך תמונה שמצאתי אצל אמי בארון המצעים, שבה מצולמת אישה צעירה, שלא הכרתי, ובגבּהּ הקדשה מסתורית, שהופנתה לאבי: 'גם חופשה בת שבוע היא חופשה. נזכרנה יחד'. אחרי שסיימתי לכתוב את הספר, לפני כמה חודשים, החלטתי לחפש אותה".

הספר של שירלי אברמי "מטבעות הזיכרון", פותח ב-1965 בטיול משפחתי למצדה. בלב עלילת הרומן הגיבורה תרה אחר הסודות המשפחתיים והסיפור הביוגרפי. בעלילה הפנימית של הרומן מוצבת דמותה של נועה, שהספר הוא על זכרונותיה. העלילה החיצונית מתארת חפירות ארכיאולוגיות.שתי העלילות: הפנימית והחיצונית נשזרות יחדיו.

להלן קטע מתוך הספר:

 

" ביום שישי היא אכן יצאה לרכב לבדה. זה היה יום נפלא, מלא שמש אבל לא חם מדי. היא חשבה שמזמן לא ראתה שמים בצבע כחול כל כך, ולקח לה זמן להבין שהסתכלה על השמים ושכחה להביט על הדרך, ושכנראה נתקלה במשהו, ושנפלה. היא הרגישה את טעם הדם בפה, משום מה לא נבהלה אפילו, מיששה את השיניים, נראה שהן במקום, והציצה מבעד לקסדה שעדיין הייתה כרוכה ברצועת הצוואר, עוד לא שמה לב שהיא כמעט נחנקת, וראתה רגליים. ראשונות הגיעו נעליים שחורות, לא מצוחצחות, מחוברות למכנסיים כחולים. גבר ואחריו אישה, אולי שוטרת ושוטר. "אל תזוזי, אנחנו ננסה להרים אותך," והיא כמעט צחקה, איזה תזוזי בראש שלהם.

הם תמכו בה מתחת לכתפיים והרימו אותה לאט, וכמעט מייד עצרה שם מין וספה כזו, אותיות ריצדו מולה בעיגולים עד שהסתדרו בשורה והיא יכלה לקרוא "זק"א". איש מזוקן, שנראה לה חרדי לגמרי, אבל עם בטלדרס שכבר לא ראתה שנים, בצווארון מורם – משהו לא הסתדר לה בהופעה הגנגסטרית הזו – החזיק את הסנטר שלה בלי להתבלבל, ואמר בקול שקט, מרגיע, "טוב, נקרא לאמבולנס וניקח אותך לשערי-צדק, חתיכת חתך סידרת לך כאן."

אבל עוד לפני כן, כשרק ראתה אותו מתקרב, תייקה בראש גרביים בתוך המכנסיים, אולי חסיד, ואולי סתם מחזיק כך את המכנסיים ליתר ביטחון, כמו הדוור בכפר שהיה מהדק את שולי המכנסיים באטב, שלא ייתפסו באופניים. ועדיין כף ידו של הדוס הזה מזק"א אחזה בה, האצבעות שלו היו ארוכות ורכות וכף היד חמה, ונועה חשבה לעצמה, תעבוד על מישהו אחר, זה לא מביך אותך בכלל להחזיק סנטר של אישה זרה באמצע הבוקר, כבר כמעט צהריים בעצם, ואיפה אשתך עכשיו, מבשלת לך ולעשרת הילדים שלכם ארוחה לשבת, שתניח על הפתילייה.

מעניין איך קוראים לו. היא החליטה שקוראים לו בנימין. כן, מה יש, טעמה את השם בפה מלא דם, רבי בנימין המציל. בינתיים עצרו שם עוד אנשים, חלק כדי להציע עזרה וחלק סתם כדי להסתכל. אני כנראה נראית די נורא, הבינה לפי המבטים שלהם, ובאמת, כשעופר, שהגיע כבר ישר למיון, אמר לה, "אל תסתכלי במראָה!" ובכל זאת לא התאפק ושלח לה תמונה לטלפון, ראתה שהפנים שלה היו עיסה של אספלט ודם ועדיין, משום מה, לא נבהלה.

קרא עוד ←

רגעי חסד

"רגעי חסד" הוא ספרו השלישי של יעקב אשכנזי הסוגר טרילוגיה של סיפוריםאוטוביוגרפיים ודמיוניים גם יחד וכוללים גם שירים. קדמו לו "בנתיבי החיים" (שבילי-אור, 2013) "ואבנים זוכרות" (שבילי-אור, 2016). הספר סוגר מעגל עם ניצני כתיבתו במסגרתסדנת כתיבה בהנחיית ד"ר רחלי אברהם-איתן. הסיפורים נותנים ביטוי למתחולל בנפשובהגיעו לגבורות ולתהיה על פשר הבריאה ופשר החוויות מן העבר העולות בתודעתו באופןחי ונושם – רגעים של חסד בחייו.

 

יעקב אשכנזי – מהנדס אלקטרוניקה (p.E). כיום גמלאי, מתגורר בשילת (סמוך למודיעין) ונמנה על חבר מייסדיו. משתתף באופן פעיל באירועים ספרותיים של בית הסופר מודיעיןוהסביבה.

בערוב ימיי

 

נָהָר זוֹרֵם

שׁוֹצֵף, קוֹצֵף בַּסֶּלַע

שׁוֹצֵף, קוֹצֵף וְנִרְגַּע

מִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲלֶה הַנָּהָר

מְחַפֵּשׂ אֶת מוֹצָאוֹ

מְחַפֵּשׂ אֶת מוֹצָאִי

סוֹקֵר דַּרְכּוֹ

סוֹקֵר דַּרְכִּי עַד הֲלוֹם:

עֲלִיּוֹת וּמוֹרְדוֹת

זְרִימָה וְהַצְלָחוֹת

מַחְסוֹמִים וְכִשְׁלוֹנוֹת

וְעַתָּה מָה נִשְׁאַר?

לַעֲשׂוֹת! – אֲנִי אוֹמֵר

לֹא לְהִשָּׁבֵר!

הַגּוּף מְתַעְתֵּעַ, לֹא בְּכֹשֶׁר

אַךְ הָרוּחַ דּוֹחֶפֶת

לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁאֶפְשָׁר

לִלְמֹד עַד בְּלִי דַּי

רִגּוּשׁ מַתְמִיד שֶׁל יְצִירָה

מְחַבֵּר אוֹתִי לַזּוּלַת

כִּנְהַר אַהֲבָה זוֹרֵם

בֵּין הָרִים

בֵּין אֲנָשִׁים

וְהַחֲשָׁשׁ שֶׁמֵּימָיו יִתְאֲדוּ

כְּיָמַי – – –

עוֹד חוֹלֵם לִרְאוֹת

זְרִיחוֹת רַבּוֹת

אַף שֶׁגּוּפִי מַזְכִּיר:

קָרֵב לְעַרְבּוֹ שֶׁל יוֹם.

 

 

קרא עוד ←

קמה מהחולות -תמי לדרמן ירבלום ארבל

%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aaתמי לדרמן ירבלום ארבל – בעלת תואר שני בספרות משווה מאוניברסיטת בר-אילן ותעודת ספרן מורשה מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

ספרנית וחברה בבית הסופר מודיעין והסביבה. נשואה ואם לשלושה.

זהו ספר שיריה השני של תמי. ספר שיריה הראשון באתי במעמקי מים יצא לאור ב – 2012 בהוצאת "שבילי אור".

שירתה הלירית צומחת בשורשים משפחתיים אמוניים. שהות משפחתה בארגנטינה בילדותה הצמיחה את השירים כפולי השורשים, הנופים והשפות. יחד עם זאת נמצא בספר שירי געגועים לפריז העיר האהובה עליה.

 

בין ערות לתנומה

 

"עלה למעלה עלה, כי כח עז לך" (הרב קוק)

 

בֵּין עֱרוּת לִתְנוּמָה

אֲנִי דְּרוֹר בִּסְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת

מַטִּילָה הַצִּדָּה אֶת הַמַּטָּלוֹת.

 

אֲנָשִׁים מַטִּיחִים בִּי

קוּרֵיהֶם.

בְּאֶנֶרְגְּיָה מִתְפָּרֶצֶת

נוֹפֶלֶת

וְנִפְכַּחַת עִם רוּחַ

כַּבִּירָה.

 

 

קרא עוד ←

מודיעין העיר, ערך אייל מירון. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2014. 263 עמ'.

%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%99%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8זהו הספר הראשון על עירנו מודיעין, תכנונה והקמתה. הוא פותח בפרק על תולדות האזור שהעיר קמה בו, מאז תקופת האבן החדשה ועד ערב הקמתה של מודיעין. פרק זה, שנכתב על-ידי פרופ' ב"ז קדר, היסטוריון תושב העיר, מלווה ב-74 איורים וב-15 מפות המציגות את השרידים הארכיאולוגיים לתקופותיהם ואת הקרבות שהתחוללו כאן ב-1917 וב-1948. בפרק השני מספר משה ספדיה, מן האדריכלים הנודעים בעולם, על דרכו בארכיטקטורה מאז שתכנן את מבנה המגורים המהפכני "הַבּיטאט"—שכיכב  בתערוכת מונטריאל ב-1967 ושהוכרז לאחרונה למונומנט היסטורי—ועד שבא לתכנן את מודיעין. בפרק השלישי מנתחים משה ספדיה ומירון כהן את דרך תכנונה הייחודי של מודיעין, ואילו בפרק הרביעי מתאר עמוס אונגר את תהליך הבנייה שניצל "חלון הזדמנויות" יחיד במינו. הספר נחתם במאמרו של חוקר הערים האמריקני ויטולד ריבצ'ינסקי, הדן בתפיסת העירוניות של מודיעין. כן נכללת בספר מסה מצולמת אשר מראה את מודיעין העכשווית מזוויות שונות, חלקן מפתיעות.

קרא עוד ←

עכו הצלבנית – גדי לופו

%d7%a2%d7%9b%d7%95-%d7%94%d7%a6%d7%9c%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%aaהספר "עכו הצלבנית" הוא ספר שירים היסטוריים. במאה ה-13 הייתה בארץ ישראל, עיר שכמו יצאה מן האגדות. תהילתה ותפארתה הפכו לשם דבר באירופה, ולמעשה בכל "העולם הנודע", מלכים, נסיכים, רוזנים ואצילים רבים בקרו בה, וגם אנשי כנסיה, ששימשו בה נושאי משרה, שמהם יצאו גם שני אפיפיורים.

עכו הייתה עיר מסחר בין לאומית, שהפכה לבירת ממלכת הצלבנים השנייה. מה שקרה לעכו היה נס חד פעמי שנמשך מאה שנה, את הנס הזה אני מנסה לתאר בשירה, כשלכל שיר מצורף הסבר היסטורי ממצה.

השורות נוגעות בכאב וברגישות, ומנסות להחיות את העצמות היבשות, את האירועים שהפכו להיות עובדות המעלות אבק.

דוגמאות לשירים כאלה הם, "המלך ריצ'רד עוזב את ארץ הקודש" שבשיר זה מתוארת התייפחותם של האנשים הנותרים בעכו, כשריצ'רד המלך עוזב בחזרה לאנגליה, הוא עדיין חלוש ממחלתו, אך נחוש כמו תמיד. לא מהסס, גם כשברור לו שלא השלים כאן את מלאכתו,-ירושלים נותרה בידי המוסלמים, הוא מקווה לחזור,ובשיר הזה מאורעות הלקוחים מיד הדמיון מסייעים לו לצאת בהרגשה שהוא עוד ישוב.

קרא עוד ←

שוקט הזהב הניגר- גאולה הודס-פלחן

%d7%a9%d7%95%d7%a7%d7%98-%d7%94%d7%96%d7%94%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%92%d7%a8אז שוקט הזהב הניגר באון מראשי ההרים" כותבת גאולה הודס-פלחן בשיר שהעניק לספר את שמו, אך המהלך השירי בספרה התשיעי אינו מסמן פיוס והשלמה, שכן "האור עושה בך מעשים והצלילים קשים ורכוסים".
בתנועת מטוטלת נעים השירים מקוטב ההתעלות לקוטב הנפילה וחוזר חלילה. שני הקטבים כאחד מזינים את אש היצירה.
הפליאה לנוכח המוחלט מולידה דממה. אין זו שתיקה עקרה: "יפה השתיקה בצחיחותה שמצמיחה נאות מדבר לקשובים".
שירתה של המשוררת שואבת מהמקורות ומראות דמיון ונופי טבע משמשים בה בערבוביה. אורות וצללים שזורים זה בזה לבלי הפרד. גם בתהום העמוקה ביותר ימצא אור יקר מפז שאודותיו ניתן לשורר.
וכשיש חיזיון אפוקליפטי: עולמות חרבים ועולמות נבראים "כחוט השערה בין הוויה להפסד", יונקת המשוררת מן הביטול העצום ומתענגת על היותה עדה לתכלת העזה של שעת שחרית.
ההתבוננות הפואטית הופכת את המרחב לדינאמי, לנגד העיניים המשתאות, המרחב צומח לקראת הנפש האבודה ואז בדידותה מתכווצת, וכיונה הנביא שנפלט ממעי הדגה, היא נפלטת ממעי אבדתה.

קרא עוד ←

אבנים זוכרות/ יעקב אשכנזי

%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aaדבר המחבר

בראשיתו של  הספר (עמ' 4) מצאתי לנכון לשבץ צילום של לוח קרמיקה ובו אימרה בספרדית, האומרת: "אל תתאבלו על אלה שאהבו ואיבדו, תתאבלו על אלה שלא אהבו כלל".

אימרה זו, משמשת בשבילי כאבן דרך בהתייחסותי לכל קורותיי.

כל סיפוריי בספר זה ובספרי הקודם "נתיבי חיים" מהווים פסיפס של חיי. אני מקווה, שמעבר לאירועים האוטוביוגרפיים שלי אני מעביר גם מעט תובנות מניסיון חיי.

 

אני רוצה להודות, מקרב לב, למורתי דר' רחלי אברהם-איתן, שליוותה אותי לכל אורך הדרך הנפתלת של הכתיבה, לידידתי יונה גל, על ההגהה הלשונית הראשונית, לאשתי היקרה מרים ולנכדתי האהובה נוי על העזרה בהדפסות ובכל העניינים הטכניים. כמו כן, תודתי נתונה, לכל חבריי בחוג הסופרים והמשוררים של בית הסופר מודיעין והסביבה על ההערות והעצות בכל מהלך הכתיבה.

אני מקווה, קוראיי היקרים, שתיהנו מ"אבנים זוכרות".

קרא עוד ←

אור חצוי/ שירים דו לשוניים עברית – לדינו מאת מרגלית מתתיהו

%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%97%d7%a6%d7%95%d7%99ראה אור בשיתוף הוצאות לאור "ורבום", בספרד ו"ספרא" בישראל 2015

הספר הוא אחד מתוך סדרת ספרי שירה ישראלית שראתה אור בספרד.
הסדרה נועדה להציג בספרד את היצירה העברית הנכתבת בישראל וכדי להדק את הקשרים בין שתי הספרויות העברית והספרדית וכן בין היוצרים בשתי התרבויות שהיו בעבר הרחוק לא רק קרובות אלא ממש אחוזות זו בזו.

הסדרה היא פרי יוזמתה של מרגלית מתתיהו בסיוע אקו"ם וקשתו"ם במשרד החוץ בישראל..

בין השירים בספר: שירי מסע מספרד, יוון ארה"ב , "שירי בתי קפה" ועוד.

שני שירים מתוך הספר:

קרא עוד ←
  • 1
  • 2
שיר השבוע
%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%aa
michael-zats-fragile-dreams-front-covermichael-zats-fragile-dreams-front-cover
כריכה קדמית – אורי ואלמוגכריכה קדמית – אורי ואלמוג
וחצי תאוותי – חוה פנחס כהןוחצי תאוותי – חוה פנחס כהן
51F0NzLv2BwL51F0NzLv2BwL
הלב הפועם-500×650הלב הפועם-500×650
הבנקאית מנאפולי – זהבה חן טוריאל – כריכה.docxהבנקאית מנאפולי – זהבה חן טוריאל – כריכה.docx
כריכה קדמית – מטבעות הזיכרון – שירלי אברמיכריכה קדמית – מטבעות הזיכרון – שירלי אברמי
%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%a8%d7%99%d7%9b%d7%94-%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%aa
????? ????? – ????-?? ?????? – ?.?.????????? ????? – ????-?? ?????? – ?.?.????
????? ????? ??? ר של ארנסטו????? ????? ??? ר של ארנסטו
ציפור נפש חונה בין סיגיי – כריכה קדמיתציפור נפש חונה בין סיגיי – כריכה קדמית
%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f%d7%99%d7%97%d7%a1%d7%99-%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%9f
רגעי חסדרגעי חסד
newbook-racheli-smallnewbook-racheli-small
?????? ????? ? טיפה קדמית?????? ????? ? טיפה קדמית
logo-no-txt
ניהול האתר מיכל לייבה netmii
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס