מָה גַּנְדְּרָנִית הַגְּבֶרֶת,
בִּסְבִיבָה חֲדָשָׁה הִיא נִזְכֶּרֶת,
כִּי יֵשׁ לְהַחְלִיף גַּם בֶּגֶד וָסֶרֶט.
הַכֹּל לְפִי צִבְעֵי מְקוֹמָהּ,
אָמָּנִית גְּדוֹלָה הִיא הַזִּקִּית הַקְּטַנָּה.
בֵּין הָעֵצִים יְרֻקֵּי הֶעָלִים,
בְּגָדִים יְרֻקִּים הֲכִי מַתְאִימִים.
פֹּה וָשָׁם תּוֹסִיף כְּתָמִים חֻמִּים,
לְפִי צִבְעֵי הֶעָלִים הַנּוֹבְלִים.
צְבָעִים אֲדֻמִּים וּכְחֻלִּים מוֹסִיפָה,
לִמְשֹׁךְ עֵינָם שֶׁל זְכָרִים בְּנֵי מִינָהּ,
(הַכֹּל לְפִי צַו הָאָפְנָה).
בִּשְׁעַת רֹגֶז אוֹ פַּחַד מְנַפַּחַת גּוּפָהּ.
כַּאֲשֶׁר טוֹרֵף וְאוֹיֵב נִמְצָא בַּסְּבִיבָה,
הִיא מִתְחַפֶּשֶׂת בְּצִבְעֵי הַסְוָאָה,
הַדּוֹמִים לַסְּבִיבָה, וְאֵין לְהַכִּירָהּ.
בִּקְצֵה לְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה כְּאֹרֶךְ גּוּפָהּ,
נָתַן לָהּ הַטֶּבַע מַדְבֵּקָה חֲזָקָה.
עַרְמוּמִית הַזִּקִּית וְגַם חֲכָמָה,
חֶרֶשׁ בְּלֹא נִיעַ מְחַכָּה לְטַרְפָּהּ.
פּוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ לִרְוָחָה,
וְהַךְ! חֶרֶק דָּבוּק לִלְשׁוֹנָהּ הָאֲרֻכָּה.
בְּצֵיד חֲרָקִים וּמַזִּיקִים בִּסְבִיבָתָהּ,
לַחַקְלָאִים מְבִיאָה תּוֹעֶלֶת וּבְרָכָה.