לקראת גליון 21 של כתב העת שבילים בעריכת רחלי אברהם איתן,
אני מתכבדת כעורכת אורחת להזמין משוררים סופרים ואמנים לשתף ביצירות בנושא שירה וטכנולוגיה. או במילים אחרות, איפה ואיך נכנסת הטכנולוגיה לתוך חיי היצירה. האם היא נוכחת בכתיבה שלנו? ביצירה?
טכנולוגיה, היא עניין שימושי, מנוכר, אין בה שום מימד רומנטי, אין לה עבר באומנות ובשירה. הומרוס לא כתב שירים על מנועי מכוניות או על העכבר של המחשב. ביאליק לא הכיר את מסך האי פד. האם אפשר לכתוב שיר ישר למסך המחשב? או הטלפון? . מה אורך חייו של שיר בעולם הטכנולוגי של היום. האם אפשר לאהוב דמות וירטואלית שאנו מכירים מהמסך או מהפייסבוק בלבד? מה קורה לרגש, לשיחה, לסגנון הכתיבה בעולם שהתקשורת בו עוברת דרך מסך. אשמח לקבל מכם יצירות העוסקות בנושא או משקפות אותו .
האם עכבר המחשב משפיע על התחושות שלנו, האם אור המסך של הטלפון מגרש את הבדידות של הכותב?
שתפו אותנו ואשמח לקבל יצירות ולערוך את גליון שבילים הבא בנושא חסר עבר והאמביוולנטי הזה.
בברכה,
חוה פנחס-כהן