בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אַחֲרַיִךְ יֵלְכוּ
כָּל כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם כַּעֲפַר הָאָרֶץ
אֲשֶׁר לֺא יִסָּפֵר מֵרֺב.
בְּזֵעַת אַפַּיִם תִּשְׂאִי גַּרְגִּירָיו
וְאֵלָיו תָּשׁוּבִי נִרְדֶּמֶת
כִּבְטֶרֶם הָיִית.
לֺא תָּקִיצִי לִרְאוֹת
צַלְעֵךְ כְּנֶגְדֵּך עוֹמֶדֶת
לַהֲקִימֵךְ מֵעִצָּבוֹן,
לְהַאֲכִילֵךְ מֵעֵץ הַדַּעַת,
אַף לֺא לְכַסּוֹתֵךְ
בַּעֲלֵה תְּאֵנָה.
(מתוך: זכות השתיקה, עקד 2002, עמ' 40)